ידועים בציבור בגיל השלישי והרחבת הלכת השיתוף

זוגות רבים בגיל השלישי בוחרים לחיות בתור ידועים בציבור ולא להנשא. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון פוסק על הרחבת הלכת השיתוף החלה על ידועים בציבור, עלול להשפיע על תכנוני הירושה ואף ליצור גל של תביעות סכסוכי ירושה. קראו במה מדובר וכיצד להערך נכון.

מעל למחצית מבני הגיל השלישי חיים בתור ידועים בציבור

סקר של הלמ"ס על הגיל השלישי מצא כי 82% מהגברים ו-51% מהנשים בני 65 ומעלה גרים עם בני זוג. רובם כבר התחתנו בעבר ויש להם ילדים בוגרים, ולכן בשלב זה של חייהם הנטייה שלהם היא לא להתחתן אלא לנהל את הקשר כזוג לא ממוסד.

אחת הסיבות לבחירה לחיות בתור ידועים בציבור שאינם ממוסדים בטקס או בהגדרה, היא על מנת לאפשר לילדים לרשת את הנכסים ללא הפרעה. עם התחזקות הקשר, חלק מבני הגיל השלישי בוחרים לערוך צוואה שמבטיחה את זכותם של בן או בת הזוג להשאר בדירה עד פטירתם, אך מבהירה כי הזכויות על הנכס שמורות לילדיו של בעל הנכס, והם אלו שיירשו אותו.

ההחלטה של רוב בני הגיל השלישי לחיות בתור ידועים בציבור נובעת מהרצון לשמור על הזכויות על הנכסים ולהוריש אותם לילדים הבוגרים.

הרחבת הלכת השיתוף – פסק דין של ביהמ"ש העליון שישפיע על ידועים בציבור

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון שומט את הקרקע מתחת לתכנונים אלו. במסגרת פסק דין 1983/23 שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, קבע בית המשפט כי כאשר חלה הלכת שיתוף בין בני זוג, השיתוף יהיה שווה בשווה ואין לסטות מכך.

הרחבת הלכת השיתוף הנעשית בפסיקה זו, מרחיבה את הזכויות של ידועים בציבור מעבר לאלו של בני זוג נשואים: אלו שבחרו שלא להנשא וראו במערכת היחסים שלהם מחייבת פחות, נדרשים כעת לבצע הפרדה רכושית מוחלטת או לחתום על הסכם חיים משותפים, כדי למנוע מצב שבו נכסיהם יחולקו לחצי עם בן או בת הזוג.

האם השינוי ייחסך מזוגות שלא פעלו להכרה בתור ידועים בציבור?

השאלה האם זוג נחשב בתור ידועים בציבור נבחנת לפי המבחנים שהציבה הפסיקה לידועים בציבור, ורוב הזוגות בני הגיל השלישי עונים למבחנים אלו: בני המשפחה והחברים מזהים אותם כבני זוג, הם צוברים חוויות משותפות – נוסעים יחדיו לנופשים, משתתפים באירועים משפחתיים וטסים יחד לחו"ל, מנהלים חשבון משותף ומשנים יחד את העיצוב של הבית – בין אם מתוך אילוצים בריאותיים ובין אם מתוך בחירה ונוחות.

המשמעות היא שיותר ויותר זוגות בוגרים יגלו כי הלכת השיתוף והמשמעויות הנגזרות מפסק הדין חלות עליהם, גם כאשר הם לא התכוונו לכך.

פסק דין של בית המשפט העליון קובע שכאשר חלה הלכת שיתוף על בני זוג, למשל כאשר מדובר בידועים בציבור, השיתוף ביניהם יהיה שווה בשווה (50% מהנכסים לכל אחד)

האם צפוי גל של תביעות סכסוכי ירושה בנושא?

לפסק הדין יכולות להיות השלכות נוספות מעבר להלכה שנקבעה בה.
מצד אחד המשמעות ישירה של הרחבת הלכת השיתוף היא שמכאן ואילך הטענה לשיתוף מצד בן ובת הזוג שחשים את עצמם מקופחים תהיה על כלל הנכסים ולא ספציפית לנכס כזה או אחר.

מצד שני תהיה להלכה זו השפעה בדמות גל של תביעות סכסוכי ירושה בין הילדים שהיו אמורים לרשת את הנכס לפי צוואתו המקורית של בעל הנכס, לבין ילדיהם של בן או בת הזוג שיתבעו את חלקם בירושה, מתוקף הלכת השיתוף. גם אם בני הזוג עצמם לא התכוונו להפעיל ביחסים שביניהם את כללי השיתוף באופן מלא, היורשים שיכנסו בנעליהם יכולים לדרוש את הזכויות הללו.

פסק הדין עלול ליצור גל של סכסוכי יורשים שידרשו את חלקם בירושה מתוקף הלכת השיתוף, גם אם במקור כוונת בני הזוג לא היתה להפעיל שיתוף מלא.

איך נערכים נכון?

אחת הטענות להצדקת החלוקה השיוויונית בהלכת השיתוף היתה כדי למנוע חוסר וודאות בנוגע לזכויות ברכוש המשותף. אך אנשים מבוגרים רבים, שאינם מודעים לשינוי זה ולהשלכותיו עלולים למצוא את עצמם מופתעים בדיוק מאותו תרחיש שבית המשפט ניסה למנוע.

כדי למנוע את חלוקת הרכוש באופן שאינו רצוי כמו גם סכסוכי ירושה, ההמלצה שלי היא לערוך הסכם חיים משותפים המגדיר באופן חד משמעי את הבעלות על הרכוש כל עוד בני הזוג בחיים.

על מנת להסדיר את ענייני הרכוש לאחר פטירתם, מומלץ לערוך צוואה המגדירה כיצד כל אחד מבני הזוג מעוניין להוריש את רכושו. במסגרת הצוואה ניתן להגדיר כי בן או בת הזוג שאינם בעלי זכויות בנכס יהיו זכאים להתגורר בו עד פטירתם לפני מסירתו לחזקת הילדים.

השילוב בין הסכם חיים משותפים לבין צוואה, הנכתבים על ידי עורך דין דיני משפחה הבקיא בשינויים בפסיקה ובמצבם המשפחתי של המעורבים יקטין את הסיכוי לסכסוכי ירושה ולחלוקת הרכוש באופן שאינו רצוי על ידי בני הזוג ויאפשר להם להמשיך ולהתנהל כפי שתכננו במקור.

אטי אברהמי ארז היא עו"ד דיני משפחה, בעלת ניסיון רב בכתיבת הסכמי ממון לידועים בציבור וצוואות.
משרדה מדורג במדריך הדירוג המוביל BDI בקטגוריית מעמד אישי.