פתיחת תיק גירושין ברבנות

בתור עו"ד גירושין, לקוחותי שואלים אותי על פתיחת תיק גירושין ברבנות, והאם כדאי להם לבחור בערכאה זו על פני בית המשפט לענייני משפחה, בעיקר כאשר הגירושין הן על רקע בגידה או מתוך רצון להקטין את תשלום מזונות הילדים או רצון לחלק את הרכוש באופן לא שיוויוני.

במאמר זה אסביר אילו שיקולים צריכים להיות לפני פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני ואם בחרתם שלא לפנות אליו כערכאה ראשית, כיצד להתנהל מולה.

אטי אברהמי ארז,
עו"ד גירושין ומשפחה

היזהרו ממידע שגוי על גירושין ברבנות

הרבה מהמידע שקיים ברשת על גירושין ברבנות לא מעודכן ולא מדויק. זה מתחיל מכך שרוב האנשים משתמשים בביטוי "גירושין ברבנות", אבל הרבנות היא הסמכות לחתן בעוד שהערכאה בעלת הסמכות לגירושין היא בית הדין הרבני.

אבל זה לא נגמר שם.

אנשים רבים שמעו שבית הדין הרבני מונע מאישה שבגדה לקבל את חלקה ברכוש המשותף, שיש טקסים משפילים של חליצה ויריקה, או שבני הזוג יחוייבו לעבור לנסות ולקיים שלום בית לפני שבית הדין הרבני יאשר להם להתגרש. בפועל, בית הדין הרבני לא מחייב בני זוג שמעוניינים להתגרש להמשיך לחיות יחד, הטקסים הללו לא מבוצעים בפועל, ואישה שבגדה לא תקבל את כתובתה אך כן תקבל את חלקה ברכוש המשותף.

אי אפשר להמנע מבית הדין הרבני, אבל אפשר להחליט מתי ואיך להגיע אליו

בעוד שבני זוג יהודיים יכולים להינשא מבלי לעבור ברבנות (בנישואים אזרחיים או בחו"ל), אם הם יבחרו להתגרש בישראל, החוק מחייב אותם לעבור בבית דין רבני על מנת להשלים את התהליך.

לבני הזוג שמורה היכולת לבחור מהי מידת המעורבות שתהיה לבית הדין הרבני בתהליך ובאיזה שלב תעשה הפנייה אליו. לכן חשוב להבין באילו תנאים פתיחת תיק ברבנות תביא לתוצאות טובות יותר או טובות פחות עבור כל אחד מבני הזוג, ומתי הפנייה לערכאה זו צפויה לסרבל ולהאריך את הליך הגירושין.

מתי פתיחת תיק ברבנות לא מומלצת עבור שני בני הזוג?

הצד שהגיש בקשה ליישוב סכסוך הוא בעל הכח להחליט במסגרת הליך הגירושין לאיזו ערכאה לפנות אם הגישור נכשל. יש מקרים שבהם לא כדאי לבני הזוג לבחור בבית הדין הרבני:

· כשפירוק השיתוף הרכושי מורכב ומסובך

בני הזוג יכולים להחליט באיזו ערכאה לדון בחלוקת הרכוש המשותף. כאשר מדובר בזוגות שמגיעים מעשירונים גבוהים ויש להם רכוש רב שכולל נכסים, חברות, תיקי השקעות ומניות, וחישובי מוניטין מסובכים, בית הדין הרבני יתקשה להתמודד עם מורכבות התיק.

גם כאשר מדובר בגירושי הייטק, לבית הדין הרבני אין את הכלים להעריך את שווי החברה, המניות והאופציות, להעריך את נכסי הקריירה והמוניטין ולעסוק בחלוקת זכויות סוציאליות ופנסיוניות מורכבות.

תיקים שבהם השיתוף הרכושי מורכב ומגיעים לבית הדין הרבני עלולים להמשך זמן רב ולהסתיים בתחושת קיפוח עבור שני הצדדים, כיוון שמי שמנהל אותם אינו מומחה בתחום. אם המטרה של בני הזוג היא להתגרש מהר, לשמור על העסק ועל הנכסים החשובים ולבצע איזון משאבים חכם – עדיף לבצע את פירוק השיתוף הרכושי בבית המשפט לענייני משפחה או במסגרת הליך גישור גירושין, ולהגיע לבית הדין הרבני עם הסכם הגירושין.

· כשרוצים לחלק משמורת באופן שונה מהסטנדרט

ברירת המחדל בנושא משמורת היא בית המשפט לענייני משפחה, ואם בני הזוג רוצים לנהל את הדיונים לגבי המשמורת בבית הדין הרבני עליהם להסכים על כך. אבל אם יש סיכוי שהם יירצו לחלק את המשמורת על הילדים באופן יצירתי ושונה מהמקובל, זו אינה הערכאה עבורם.

· כשהסיבה לגירושים היא בגידה או מערכת יחסים לא קונבנציונלית

הדיינים בבית הדין הרבני נחשפו במסגרת עבודתם לסיפורי בגידות ופרידות רבים. אבל כיוון שמדובר באנשי דת, כאשר הגירושין הם על רקע בגידה או מערכת יחסים שנחשבת לא קונבנציונלית בעיני הרבנות (לדוגמא – על רקע מערכת יחסים חד מינית, פוליאמוריה וכדומה), הדיינים יהיו פחות סובלניים ומבינים וייתכן שהתהליך עצמו יהיה פחות מובנה. בנוסף, ייתכן שהתהליך ינוהל בפחות רגישות והוא עלול להיות מביך ומשפיל עבור שני בני הזוג.

מתי כדאי לגבר לוותר על פתיחת תיק ברבנות לגירושים?

· כשהכתובה על סכום מופרז

כשגבר מגיש את התביעה לגירושין לגט לבית הדין הרבני, הוא יצטרך לשלם כתובה, כאשר אין בידיו עילת גירושין מבוססת. אם אין לו הסכם ממון, ואם הוא לא הסדיר את ענייני הרכוש בערכאה אחרת, הוא עלול להיות מחוייב בתשלום הסכום המופרז אותו רשם בכתובה ביום חתונתו.

· כשהפרידה היא ביוזמת הגבר, באופן חד צדדי ולא מתוך בגידה

הדעה הרווחת היא שכאשר האשה מעוניינת בהמשך הנישואין, אבל הגבר מעוניין להפרד, בית הדין הרבני יחייב אותם בשלום בית. אבל בית הדין אינו כופה שלום בית על מי שאינו מעוניין בכך. עם זאת, במקרה כזה, בית הדין יחייב את הבעל לשלם את הכתובה, שכן זו מטרתה המקורית – למנוע מצב שבו בעל עוזב את אשתו ללא סיבה מוצדקת וללא פיצוי.

· כשהילדים מתחת לגיל 6

כדי לנהל תביעת מזונות ילדים בבית הדין הרבני, שני ההורים צריכים להסכים על כך. אמנם יש אבות שחושבים שעדיף לקבל מזונות מבית הדין הרבני הקובע סכומים נמוכים יחסית לבית המשפט לענייני משפחה, אך כדאי לדעת שבערכאה זו אין מדרגות מופחתות לאחר גיל 6 ובגיל 18.
על ההבדלים בין הערכאות בקביעת מזונות ילדים ניתן לקרוא כאן >>

מתי כדאי לאשה להמנע מפתיחת תיק גירושין ברבנות?

· כשאין שליטה במידע ובכספים

כשפירוק השיתוף הכלכלי מורכב ונדרשים הליכים מקדמיים מסובכים של גילוי מסמכים וצווי בתי משפט, קשה יותר לנהל אותם תחת סמכותו של בית הדין הרבני. על פי רוב, במקרים כאלו האישה תצא בהפסד בחלוקת הרכוש ואיזון המשאבים בין הצדדים לא יהיה לטובתה.

· כשהבעל מתקרב לדת ומבקש משמורת

בית הדין הרבני יעדיף לתת לילדים חינוך וערכים דתיים. לא פעם הוא יתן עדיפות לכך על פני טובת הילד ורצונו להיות עם האמא שלו.

מתי נכון לפנות לבית הדין הרבני?

עבור רוב הזוגות המתגרשים הזמן הטוב ביותר לפנות בו לבית הדין הרבני הוא לאחר שהוסדרו ענייני הרכוש, המשמורת והמזונות ויש הסכם גירושין חתום על ידי הצדדים ומאושר. עם ההסכם ניתן לפנות לבית הדין הרבני לצורך פתיחת תיק גירושין וסידור גט.
איך מתחילים הליך גירושין ומה הסדר המומלץ לניהולו? >>

עו"ד אטי אברהמי ארז על גירושין ברבנות

ההחלטה האם ומתי לפנות לבית הדין הרבני היא החלטה חשובה בתהליך הגירושין ויש לה השלכות משמעויות. היא תשפיע על האופן שבו תחוו את התהליך ועל אורכו, על חלוקת הרכוש ועל תחושת ההוגנות שתחוו בסיום התהליך ובמקרים מסוימים גם על הרגש שלכם לדת.

זוהי החלטה שצריכה להתבסס על ניסיון מקצועי, היכרות עם הפסיקות של הערכאות השונות ועם המורכבות של התיק ועם מה שמתאים לסולם הערכים האישי שלכם. כעו"ד לדיני משפחה וגירושין, אטי אברהמי-ארז מספקת ללקוחותיה את כל ההסברים שעוזרים לקבל את ההחלטות הנכונות עבורם, והופכים את תהליך הגירושין לקל ככל שניתן.