האם כוונה להתחתן הופכת בני זוג לידועים בציבור?

האם כוונה להתחתן הופכת בני זוג לידועים בציבור?

חודשיים לפני חתונתם בני זוג נקלעו לתאונה קטלנית שהרגה את בת הזוג. בן הזוג תבע את הביטוח וטען לזכויות בתור "ידוע בציבור". בית המשפט העליון נדרש להכריע – האם בתקופה לפני החתונה בני זוג נחשבים בתור ידועים בציבור ומה הזכויות שלהם בסטטוס הזה? 

האם ארוס זכאי לקבל פיצוי מהביטוח עבור בת זוגו שנהרגה בתאונת דרכים? 

בני הזוג הכירו שכשהוא היה סטודנט והיא בדיוק סיימה את לימודיה. לאחר חצי שנה מהיכרותם, הם עברו לגור יחד בדירה שכורה, ולאחר שנה וחצי של מגורים משותפים החליטו להתחתן. כיוון שבן הזוג אינו יהודי, לא יכלו בני הזוג להתחתן בישראל, ומשכך קבעו את מועד הנישואים האזרחיים למאי 2017.

במרץ 2017, נקלעו שניהם לתאונה קטלנית בה נהרגה בת הזוג. הוריה תבעו תביעת מהביטוח לשם את הפיצויים בשל מותה. בן הזוג בקש להצטרף לתביעה וטען שהוא זכאי אף הוא לפיצויים. חברת הביטוח טענה כי בן הזוג אינו עונה להגדרת מי שתלוי במנוחה והוא אינו ידוע בציבור שלה במובן החוקי של המילה ומכאן לא מגיע לו פיצוי.

על אף שבני הזוג גרו ביחד, ההוצאות התחלקו בין שניהם, ו"הם ראו עצמם זוג כלפי כל העולם והיו מחויבים זו לזה", היו להם חשבונות נפרדים, הנכסים שלה היו על שמה בלבד, ובן הזוג לא היה אחד המוטבים בפוליסת הביטוח של המנוחה.  

בית משפט השלום פסק כי ארוסה של אשה שנהרגה בתאונת דרכים יחשב כ"ידוע בציבור" שלה ויקבל פיצוי מהביטוח בתור בן זוגה. בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה, והערעור הגיע לפתחו של בית המשפט העליון שנדרש להחליט: האם תאריך חתונה מחיל על בני זוג את הזכויות המגיעות לידועים בציבור?

בית המשפט העליון נדרש לענות על השאלה האם בני זוג מאורסים נחשבים בתור ידועים בציבור, כחלק מתביעה לפיצויים שהגיש הארוס, לאחר התאונה בה נהרגה ארוסתו, ובמטרה להבהיר האם הוא זכאי לפיצוי.  

מדוע מדובר בתיק בעל חשיבות ומורכבות?

מורכבות השאלה נובעת מההקשר התרבותי והמשפטי שלה:

  • בתרבות הישראלית, נישואים נחשבים בתור רמת המחויבות הגבוהה ביותר בין בני זוג, בין אם בני הזוג נישאו כדת משה וישראל ובין אם בנישואים אזרחיים. ולראייה – אנשים יתפסו באופן פחות חמור את הפרידה של זוג חודש לפני הנישואין מאשר פרידה שתתרחש חודש לאחר הנישואין, משום שבתודעה הציבורית הנישואין מעבירים את הקשר לרמת רצינות אחרת.

    זוגות רבים בישראל בחרו שלא להנשא או שאינם יכולים להנשא כיוון שהם פסולי חיתון. לאורך השנים הוגדרו בפסיקה מבחנים שמטרתם להבדיל בין אלו מביניהם שמוכנים להחיל על מערכת היחסים שלהם את ההשלכות המשפטיות, הכלכליות והאזרחיות של שיתוף זוגי.

    אחד מאותם מבחנים הוא הנכונות של בני הזוג והסובבים אותם להכיר במחויבות של הקשר ולהציג עצמם כקשר מחייב וארוך טווח. אלו שעוברים את המבחנים זוכים להגדרה בתור ידועים בציבור, וחלה עליהם חזקת השיתוף. 

  • במישור המשפטי, הפסיקה הביאה לכך שזכויותיהם של ידועים בציבור גוברות על אלו של נשואים:
    בעוד ש חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 תוכן אמין
    נבו – מאגר הפסיקה, החקיקה והספרות המשפטית הגדול בישראל
    חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשלג 1973

    מעבר למקור
    שנחקק ב-1973 מגדיר כי במקרה של פרידה, בני הזוג יחלקו את כל הרכוש שצברו יחד במסגרת חיי הנישואין למעט חריגים כגון ירושות, מתנות ופיצויים בגין נזקי גוף. פסק דין 1983/23 תוכן אמין
    פסקדין – אתר המשפט הישראלי
    בע"מ 1983-23

    מעבר למקור
    מאוגוסט 2023 קבע כי מי שחלה עליו חזקת השיתוף מחויב בחלוקה שווה של כל נכסיו.


האם המחוקק והחברה הישראלית התכוונו להטיב עם ידועים בציבור יותר מאשר עם הנישואים? נדמה שלא.
לכן בפסק הדין הנוכחי נדרשה התערבותו של בית המשפט העליון לבחינת קיומה של הלכת השיתוף בין בני זוג שעמדו אמנם להנשא, אך לא הספיקו לעשות זאת.

 בעקבות פסיקות שונות, נוצר מצב שבו זכויות ידועים בציבור גוברות על זכויותיהם של זוגות נשואים. פסק דין זה בוחן את ההקשר התרבותי והמשפטי, ומנסה לייצר איזון בקביעת חלוקת הנכסים בין בני זוג מאורסים.

"ידועים בציבור" אינו סטטוס מעבר

בפסק הדין ציינה כב' השופטת וילנר: "ידועים בציבור אינם מהווים שלב "מעבר" בין היותר בני הזוג "חברים" לבין היותר נשואים, אלא עניינו כחלופה למוסד הנישואין. התפיסה האמורה עשויה, אפוא, לרוקן מתוכן את תפקידו של מוסד הידועים בציבור, תוך הפיכתו אך לשלב ביניים אל עבר "הארץ המובטחת" של נישואין".

מה המשמעות?

כאשר בני זוג קובעים תאריך לחתונה, הם מתכוונים להכיל את ההשלכות המשפטיות של חיי הנישואין ממועד זה ואילך, ולא קודם לכן. דווקא קביעתו של תאריך חתונה עשויה להעיד שבני הזוג לא היו מעוניינים לקחת על עצמם את המחויבות הכרוכה בהגדרתם בתור ידועים בציבור לפני מועד זה.

יתרה מכך, לו היינו מגדירים בני זוג מאורסים בתור ידועים בציבור, היכן היינו ממקמים את הנקודה בה בני הזוג לוקחים על עצמם את המחויבויות הזו? חודשיים לפני האירוע, ביום האירוסין? מדובר במדרון חלקלק שטוב שנמנעה הגישה אליו.

 פסיקת בית המשפט אומרת כי ידועים בציבור אינו סטטוס מעבר בין "חברים" לבין "נשואים" אלא הקבלה וחלופה למוסד הנישואין עבור מי שלא בחר בכך. מסיבה זו מאורסים אינם נחשבים בתור ידועים בציבור.

מה המסקנות שניתן להסיק מפסק הדין?

בעוד שהיו מקרים בהם בית המשפט הכיר בבני זוג כידועים בציבור לאחר פרק זמן קצר של מגורים משותפים, בתביעה הנוכחית התנאים ההכרחיים לא התקיימו ובית המשפט לא הכיר בתובע בתור "בן זוג" במובנו כחוק ולא מצא אותו כזכאי לפיצוי מהביטוח.

כיוון שהנושא של ידועים בציבור הוא תלוי פסיקה, ייתכנו מצבים אחרים שבהם בית המשפט יכיר במערכת יחסים קצרה כמערכת יחסים של ידועים בציבור, ויחייב את בני הזוג לחלוק את רכושם במקרה של פרידה או במקרה דומה – את חברת הביטוח לשלם פיצויים.

חוסר היכולת לנבא כיצד תסתיים פסיקה בעניין ידועים בציבור, היא אחת הסיבות שכיום בעלי הון ונכסים רבים בוחרים להנשא לאחר זמן קצר של זוגיות ולהסדיר את חלוקת הנכסים באמצעות עריכת הסכם ממון

עורכת דין ידועים בציבור - אטי אברהמי ארז

אטי אברהמי ארז היא עו"ד דיני משפחה בעלת ניסיון רב בתיקי ידועים בציבור לרבות עריכת הסכמי חיים משותפים. משרדה מדורג במדריכי הדירוג Duns100 ו-BDI בקטגוריית דיני משפחה ומעמד אישי.

צרו קשר בטלפון
03-5669002 או בטופס:

אולי יעניין אותך לקרוא גם על:

ידועים בציבור

ידועים בציבור

מבחינת החוק, בני זוג אינם נחשבים ידועים בציבור באופן אוטומטי ועליהם לעמוד במבחנים שנקבעו על ידי הפסיקה בבית המשפט. קראו עוד על יתרונות וחסרונות מעמד ידועה בציבור.

להמשך קריאה >>
ידועים בציבור בגיל השלישי והרחבת הלכת השיתוף

ידועים בציבור בגיל השלישי והרחבת הלכת השיתוף

זוגות רבים בגיל השלישי בוחרים לחיות בתור ידועים בציבור ולא להנשא. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון מרחיב את הלכת השיתוף החלה על ידועים בציבור. הוא עלול להשפיע על תכנוני הירושה ואף ליצור גל של תביעות סכסוכי ירושה. קראו במה מדובר וכיצד להערך נכון.

להמשך קריאה >>

האם כוונה להתחתן הופכת בני זוג לידועים בציבור?

צרו קשר

צרו קשר בטלפון 03-5669002 או בטופס: