ידועים בציבור
מבחינת החוק, בני זוג אינם נחשבים ידועים בציבור באופן אוטומטי ועליהם לעמוד במבחנים שנקבעו על ידי הפסיקה בבית המשפט. קראו עוד על יתרונות וחסרונות מעמד ידועה בציבור.
ידועים בציבור הם בני זוג שאינם יכולים להנשא על פי חוקי ההלכה בישראל או אינם מעוניינים בכך, אך בוחרים לקחת על עצמם את חובות והטבות אזרחיות, כלכליות ומשפטיות שנובעים מחיים משותפים דמויי נישואין.
חשוב להבין שאין פרק זמן אוטומטי שלאחריו בני זוג הופכים לידועים בציבור. בני זוג יכולים לחיות ביחד למשך שנים רבות ולא להחשב מבחינת בית המשפט לידועים בציבור אם הם לא עונים למבחני הפסיקה. התנאי הבסיסי כדי שבני זוג יחשבו בתור ידועים בציבור הוא התפיסה של עצמם בזוגיות מחייבת, ארוכת טווח, ופומבית.
עוד על כך ניתן לקרוא כאן
לאורך השנים נוצרו בפסיקה מבחנים המסייעים להגדיר האם בני הזוג עונים להגדרת "ידועים בציבור". מבחנים אלו אינם חד משמעיים אלא תלויי סיטואציה, והם בוחנים את:
מבחינה משפטית, אחד ההבדלים המהותיים ביותר הוא החוק שחל על בני הזוג במקרה של פרידה וקובע כיצד יחולק הרכוש ביניהם:
לא. פרידה בתור ידועים בציבור היא הליך פשוט יותר מאשר גירושין, אך אם לבני הזוג יש נכסים או ילדים משותפים, הם יצטרכו בכל זאת להעזר בסיועו של עו"ד משפחה או מגשר להסדיר את ענייניהם.
זוג יכול לבטל את הסטטוס שלו כידועים בציבור על ידי פרידה. אז תחול עליו הלכת השיתוף שתחייב אותו בפרידתו לחלוק את רכושו שווה בשווה בין בני הזוג.
אם בני הזוג לא קבלו הכרה משפטית כידועים בציבור, כאשר אחד מהם תובע הכרה בתור "ידוע בציבור" האחר יכול להלחם בכך בסיועו של עורך דין ידועים בציבור, ולהביא טיעונים המראים כי הקשר אינו עונה למבחני הפסיקה.
הכרה כידועים בציבור מקנה לבני הזוג את רוב הזכויות של זוג נשוי. עם זאת ישנן מספר חסרונות לסטטוס זה:
מבחינת החוק, בני זוג אינם נחשבים ידועים בציבור באופן אוטומטי ועליהם לעמוד במבחנים שנקבעו על ידי הפסיקה בבית המשפט. קראו עוד על יתרונות וחסרונות מעמד ידועה בציבור.
חודשיים לפני חתונתם, בני זוג נקלעו לתאונה קטלנית שהרגה את בת הזוג. בן הזוג תבע את הביטוח וטען לזכויות בתור "ידוע בציבור". בית משפט עליון קבע כי כוונתם של בני זוג להתחתן אינה מקנה להם מעמד של ידועים בציבור.
כב' השופטת וילנר: "ידועים בציבור אינם מהווים שלב "מעבר" בין היות בני הזוג "חברים" לבין היותם נשואים, אלא עניינו כחלופה למוסד הנישואין. התפיסה האמורה עשויה לרוקן מתוכן את תפקידו של מוסד הידועים בציבור, תוך הפיכתו אך לשלב ביניים אל עבר "הארץ המובטחת" של נישואין".
להסבר על פסק הדין והשלכותיו >>
אשה שהיתה בעלים של נכס ומגרש בקיבוץ, הכירה בן זוג והביאה איתו לעולם שני ילדים. הם לא נישאו אלא בחרו לחיות כידועים בציבור, והתגוררו בדירה בקיבוץ. לאחר הפרידה, טען בן הזוג כי מחצית מהדירה מגיעה לו מכח הלכת השיתוף. בית המשפט העליון נדרש לקבוע את היקף השיתוף, והאם ניתן לחלק את הנכס באופן לא שיוויוני.
ביהמ"ש קבע כי חלוקה "משיקולי צדק" ובהתאם לנסיבות המקרה תוביל לחוסר וודאות ולהתחשבנויות ולכן קבע כי על בני זוג שחלה עליהם הלכת השיתוף, יחולו חלוקה שווה ומיידית של 50:50 או העדר שיתוף.
להשפעת ההחלטה על זכויות ידועים בציבור בגיל השלישי >>
