האם כוונה להתחתן הופכת בני זוג לידועים בציבור?

מדוע מדובר בתיק בעל חשיבות ומורכבות?

מורכבות השאלה נובעת מההקשר התרבותי והמשפטי שלה:

• בתרבות הישראלית, נישואים נחשבים בתור רמת המחויבות הגבוהה ביותר בין בני זוג, בין אם בני הזוג נישאו כדת משה וישראל ובין אם בנישואים אזרחיים. ולראייה – אנשים יתפסו באופן פחות חמור את הפרידה של זוג חודש לפני הנישואין מאשר פרידה שתתרחש חודש לאחר הנישואין, משום שבתודעה הציבורית הנישואין מעבירים את הקשר לרמת רצינות אחרת.
  
  

  זוגות רבים בישראל בחרו שלא להנשא או שאינם יכולים להנשא כיוון שהם פסולי חיתון. לאורך השנים הוגדרו בפסיקה מבחנים שמטרתם להבדיל בין אלו מביניהם שמוכנים להחיל על מערכת היחסים שלהם את ההשלכות המשפטיות, הכלכליות והאזרחיות של שיתוף זוגי.

  אחד מאותם מבחנים הוא הנכונות של בני הזוג והסובבים אותם להכיר במחויבות של הקשר ולהציג עצמם כקשר מחייב וארוך טווח. אלו שעוברים את המבחנים זוכים להגדרה בתור ידועים בציבור, וחלה עליהם חזקת השיתוף. 

• במישור המשפטי, הפסיקה הביאה לכך שזכויותיהם של ידועים בציבור גוברות על אלו של נשואים:
  בעוד ש חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 תוכן אמין
  נבו – מאגר הפסיקה, החקיקה והספרות המשפטית הגדול בישראל
  חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשלג 1973
  
  מעבר למקור שנחקק ב-1973 מגדיר כי במקרה של פרידה, בני הזוג יחלקו את כל הרכוש שצברו יחד במסגרת חיי הנישואין למעט חריגים כגון ירושות, מתנות ופיצויים בגין נזקי גוף. פסק דין 1983/23 תוכן אמין
  פסקדין – אתר המשפט הישראלי
  בע"מ 1983-23
  
  מעבר למקור מאוגוסט 2023 קבע כי מי שחלה עליו חזקת השיתוף מחויב בחלוקה שווה של כל נכסיו.

האם המחוקק והחברה הישראלית התכוונו להטיב עם ידועים בציבור יותר מאשר עם הנישואים? נדמה שלא. לכן בפסק הדין הנוכחי נדרשה התערבותו של בית המשפט העליון לבחינת קיומה של הלכת השיתוף בין בני זוג שעמדו אמנם להנשא, אך לא הספיקו לעשות זאת.

 בעקבות פסיקות שונות, נוצר מצב שבו זכויות ידועים בציבור גוברות על זכויותיהם של זוגות נשואים. פסק דין זה בוחן את ההקשר התרבותי והמשפטי, ומנסה לייצר איזון בקביעת חלוקת הנכסים בין בני זוג מאורסים.