מזונות ילדים

מזונות ילדים

רוב תיקי הגירושין עוסקים ב-3 סוגיות עיקריות: מזונות ילדים, משמורת, וחלוקת הרכוש. נושא מזונות הילדים נחשב עבור רוב המתגרשים למסובך ולמבלבל מבין השלושה ולא בכדי:

לאורך השנים ניתנו פסיקות סותרות לגבי סכומי מזונות הילדים אותם נדרש האב לשלם, הוקמה וועדה ממשלתית (וועדת שיפמן) במטרה לבחון מהי עלות גידול ילד בישראל ולסייע לבית המשפט להחליט מה גובה המזונות הראוי, ונפסקה הלכה תקדימית העוסקת במזונות ילדים בקרב בני זוג בעלי שכר דומה החולקים משמורת משותפת. ועל אף כל אלו, מזונות ילדים נשארו מהסוגיות הסבוכות ביותר בדיני משפחה.

אטי אברהמי ארז, עו"ד גירושין

אטי אברהמי ארז,
עו"ד גירושין ומשפחה

מהם מזונות ילדים?

החוק הישראלי מחייב את הוריו של קטין לדאוג לצרכים ההכרחיים לצורך גידולו, בכפוף ל"הוראות הדין האישי". משמעות הדבר היא שאם ההורים יהודיים, חובת מזונות הילדים תהיה על פי הדין העברי. 

תשלום מזונות מורכב מ-3 רכיבים: מזונות ילדים, עלויות מדור והוצאות מיוחדות וחינוך. 
כמו כן, החוק מגדיר חלוקת מזונות בין ההורים בהתאם לשיעורי הכנסותיהם הכוללות (לא רק משכר עבודה).

מזונות ילדים הם תשלום חובה. מקורם בדין דתי והם מחויבים לפי דתם של ההורים.
הם כוללים את רכיב המזונות, המדור (דיור) והוצאות מיוחדות וחינוך, ומתחלקים בין ההורים בהתאם להכנסותיהם. 

ממה מורכב תשלום מזונות?

מזונות ילדים

מזונות ילדים, הוא תשלום שנועד לספק את צרכיו ההכרחיים של הקטין הכוללים: מזון, ביגוד, ביטוחי בסיס (בריאות וחובה) והוצאות רפואיות שוטפות.

עלויות מזונות ילדים מושפעים ממספר גורמים:

  • מספר הילדים הקטינים: כאשר ההורה נדרש לשלם מזונות עבור מספר ילדים קטינים, הוא לא יחוייב במכפלת הסכומים אלא בסכום נמוך מכך. בעקבות הלכת ורד תוכן אמין
    נבו – מאגר הפסיקה, החקיקה והספרות המשפטית הגדול בישראל
    הלכת ורד – פסק דין ורד פרי ע"א 4243/08

    מעבר למקור
    ישנה הבנה כי ההוצאות עבור ילדים נוספים במשק הבית יורדות, ועל כן הסכום הסופי שישולם בגין כל הילדים יהיה קטן יותר.

    כדאי לדעת
    על אף שבתי המשפט מכירים בהלכת ורד ומודעים לה, הם לא פוסקים בהתאם לה באופן אוטומטי. על עורך הדין המייצג בתביעת מזונות לבקש מזונות מופחתים על מנת לקבלם.

  • חלוקת זמני שהיה ופערי ההשתכרות של ההורים: פסק הדין של ביהמ"ש העליון בתיק בע"מ 919/15 תוכן אמין
    החלטות ופסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון
    בע"מ 919/15 – מזונות ילדים להורים החולקים בעלי חלוקת זמני שהייה והכנסה דומים

    מעבר למקור
    מיולי 2017, יצר הלכה לפיה הורים שחולקים זמני השהיה ומשמורת משותפת, והפרשי השכר ביניהם נמוכים, יקבלו מזונות נמוכים. הסיבה לכך היא שלאבות יש שתי דרכים לקיים את החובה לתת מזונות לילדיהם – בפועל, על ידי האכלתם (מזונות 'בעין') או על ידי העברת תשלום לאם לשם כך. כאשר הילדים נמצאים חצי מהזמן אצל האב, הוא למעשה מקיים את חובתו, ולכן בית המשפט יפסוק לו תשלום דמי מזונות נמוכים במקרה כזה.

    כדאי לדעת
    בתיק שהגיע לביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה ובו אם לשני ילדים דרשה מזונות בגובה 11 אלף ₪, קבע בית המשפט כי על האב לשלם מזונות בגובה 650 ₪ בלבד כיוון שזמני השהות של הילדים עם ההורים שווים ומצבם הכלכלי של שני ההורים דומה. (לכתבה בגלובס)

  • הערכאה המשפטית: ישנם פערים בין הסכומים הממוצעים הנקבעים בבית המשפט למשפחה לבין אלו הנקבעים בבית הדין הרבני. כמו כן, זוגות המחליטים להתגרש בהליך גישור גירושין יכולים להחליט כראות עיניהם על הסכומים. עוד על ההבדלים בין הערכאות ניתן לקרוא מטה.

  • בני הזוג קיבלו פס"ד על חלוקת הרכוש וההון: אם בין בני הזוג יש פערי קריירה משמעותיים, והם קבלו פסק דין על איזון משאבים וחלוקת נכסי קריירה, ההחלטה שנתקבלה בפסק הדין תשפיע על גובה המזונות שייפסקו עבורם. 

    איך נקבעים מזונות ילדים? גובה מזונות הילדים מושפע ממספר הילדים הקטינים, מזמני השהייה שלהם אצל כל הורה, מהפרשי ההשתכרות של ההורים, ומההערכאה המשפטית בה ייתקיימו הדיונים. 

עלויות מדור

מדור הוא תשלום המתייחס לעלויות הדיור והמגורים. הוא מוגדר כחלק מהצרכים הבסיסיים של הקטין ומוסיף סכום משמעותי לתשלום המזונות.   

עלויות מדור מושפעות ממספר גורמים:

  • מספר הילדים הקטינים: נהוג לחשב מדור של כ-30% משכר הדירה הממוצע עבור ילד אחד, של כ-40% עבור שני ילדים ושל כ-50% עבור שלושה ילדים ומעלה.
  • זמני שהיה: ככל שהילדים נמצאים יותר אצל האבא, הוא יידרש לשלם פחות עלויות מדור כיוון שהוא משלם עבורם מים, חשמל, ארנונה ושכר דירה בעצמו.
  • שכר ההורים: לא ניתן לצפות מאב ששכרו נמוך לממן עלויות מדור גבוהות לגרושתו ולילדיו, שימנעו ממנו להתקיים בכבוד. עלויות המדור נגזרות באופן יחסי מהשכר ומרמת החיים של המשפחה. 
  • דירה בבעלות האם: בית המשפט לענייני משפחה מתייחס לשאלה האם לאם יש דירה בבעלותה כשיקול, ומפחית את עלויות המדור אותן ישלם האב במקרים אלו.

כדאי לדעת
בניגוד לבית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני מחייב אבות לשלם מדור לילדיהם עד הגיעם לגיל 18, מבלי להתייחס לתנאים מקלים כגון חלוקת זמני שהות שיווינית, שכר הורים זהה, או האם לאם יש דירה משלה.

חינוך והוצאות מיוחדות

מי שמגדל ילדים יודע שההוצאות עליהם לא מסתכמות בהאכלה והלבשה שלהם. ההוצאות הגדולות באמת הן הוצאות על חוגים וקייטנות, וטיפול בבעיות שונות שמתגלות. סעיף ההוצאות על חינוך והוצאות מיוחדות מתחלק בין ההורים בחלקים שווים או בהתאם להבדלים בהכנסות ביניהם.

סעיף חינוך והוצאות מיוחדות מכסה:

  • הוצאות רפואיות מיוחדות: טיפול פסיכולוגי, תרופות, טיפולי שיניים, טיפול לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אביזרי ראייה ושמע וכדומה.
  • הוצאות חינוך: חוגים, קייטנות, צהרון, מעון.


בשל טבען הלא צפוי מראש של הוצאות אלו, לא ניתן להסכים עליהן מראש בהסכם הגירושין. הן נקבעות בהסכמה בין ההורים ודורשות להציג קבלות עבור ההוצאה. סכום זה מתווסף אל סעיפי מזונות הילדים ועלויות המדור, והוא אינו משתנה גם אם לבני הזוג יש משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווים. חלוקת ההוצאות הנוספות של הקטינים בין בני הזוג מאפשר מעורבות של שניהם בהחלטות שונות הנוגעות לחינוך והעשרה של הקטינים.

למה חישוב מזונות הוא עניין מסובך?

נושא מזונות הילדים הוא אחד המסובכים שישנם בדיני משפחה בכלל ובגירושין בפרט, ויש לכך מספר סיבות טובות. הוא מחייב אותנו לענות על שאלות משמעותיות שחשוב להתייחס אליהן:

כמה עולה לגדל ילד?

מטרת מזונות הילדים היא לתת לכסות באופן יחסי את עלות גידול ילד בישראל, אבל לא פשוט להעריך מהי העלות הזו. הניסיון לבנות אומדן מייצג באמצעות מדגמים נתקל בבעיות משום שמספר הילדים וגילם משפיע על סל הצריכה, בכל בית ישנם מוצרים (מגבינה ועד טלוויזיה) שבני בית שונים עושים בהם שימוש, וכן הלאה.

בישראל הוקמה בשנת 2012 וועדת שיפמן בראשות פרופ' גרונאו שניסתה לתת תשובה לשאלה זו. היא הגדירה רשימה של מוצרי בסיס, ששיעור ההוצאה עליהם מגדירה את רמת החיים של משק הבית. אבל מדובר בשיטה בעייתית, שכן בישראל יש קשר חלש בין גודל משק הבית ולהכנסה לבין שיעור ההוצאה על מזון.

מחקר על שיעור גובה המזונות הראוי מחקר על שיעור גובה המזונות הראוי תוכן אמין
פד"ר 1128743-7: אוריאל אליהו, דיין בית הדין הרבני נתניה
שיעור גובה המזונות הראוי – פסיקת מזונות ריאליים בסכסוכי משפחה

מעבר למקור
השווה נתונים מ- 7 גופי מחקר שונים שחקרו מה הסכום שהורים נוהגים להוציא בממוצע על צרכיו של ילד. הגופים השונים הגיעו לסכומים קרובים למדי, שבמפתיע, היו נמוכים מאלו שנקבעים על ידי בית המשפט למשפחה כמזונות ילדים.

מה הבעיה במסקנות הללו? ייתכן שבאמת סכום המזונות מספיק כדי לתת לילד מזון, ביגוד ותנאים רפואיים מספיקים. אבל כדי לאפשר לילד לשמור על הסטטוס החברתי שלו יידרש סכום גבוה בהרבה לכסות את העלויות הללו. העלויות הללו לא מחושבות ולכן לא מתחלקות בין ההורים ולכן סביר שרק אחד ההורים ייאלץ לממן אותן

מה גובה המזונות שההורה צריך לשלם?

אמנם מטרתם של המזונות היא לדאוג לכלכלתם ולרווחתם של הילדים, אך בקביעת הסכום יש למנוע מצב שבו לאחר תשלום המזונות והעלויות הנגזרות מהמשמורת המשותפת, ההורה נותר ללא משאבים מספיקים לכלכל את עצמו כיאות.

חשוב לנסות ולצמצם את המקרים בהם ההורה אינו מצליח לשכור דירה המתאימה לארח בה את הילדים ולשמר את תנאי המשמורת, לאפשר לעצמו הזדמנות נאותה להתחיל פרק ב', או להתמודד עם שינויים בשכר ועם פיטורין כתוצאה מקביעת סכומי מזונות ילדים גבוהים מדי.

אבות רבים טוענים שהם רוצים להפחית את סכום המזונות, כי הם מעדיפים לשלם בעצמם על צרכיו של הילד במקום. מדובר במצב בעייתי שיוצר תלות כלכלית של הגרושה בהם והופך אותם לסמכות בענייני הצרכים של הילד. קביעת סכום הוגן למזונות מאפשרת לשני בני הזוג לקבל את ההחלטות לגבי ילדיהם ומשחררת אותם מתלות.

קביעת מזונות במשמורת משותפת

הפסיקה קבעה מזונות מופחתים להורים שחולקים משמרת משותפת, אבל המציאות מראה שלהחלטה הזו יש המון צדדים בעייתים – בעיות תיאום בין הורים שרק התגרשו ומתקשים לתאם ביניהם את הסדרי השהייה וצרכי הילדים, הדינאמיות של החיים שמשנה את ההסדרים שנקבעו באופן מלאכותי, השינויים בהיקפי ההעסקה הנדרשים כתוצאה מהמשמורת ומקטינים את ההכנסה, ואפילו השימוש במשמורת כאמצעי סחיטה לקבלת גט. עוד על כך בהרחבה ניתן לקרוא כאן.

הבעיה המגדרית: האם אפשר לתבוע תשלום מזונות מהאם?

במדינות רבות בעולם נטל המזונות נחלק בין ההורים בהתבסס על הכנסותיהם ולא על המגדר שלהם. אבל בישראל ובפרט בדין היהודי, חובת המזונות מוטלת על האב. נתוני הכנסות סקרי בית בישראל מראים כי ב76.6% ממשקי הבית המורכבים מגבר ואשה הנשואים זה לזו, הגבר מרוויח למעלה מ-75% מההכנסה המשותפת של משק הבית. כמו כן, ברוב המקרים המשמורת העיקרית תהיה של האם לאחר הגירושין, ועל כן הפסיקה מצדדת בקביעת מזונות ילדים על האב. עם זאת, כיוון שלילדים מעל 6 קביעת המזונות אינה נעשית לפי מגדר אלא לפי רמת ההכנסה, במקרה שהאם מרוויחה יותר מהאב וזמני השהות שווים, האב יכול להגיש דרישת מזונות ממנה.

גם מי שלא בחר להיות אבא חייב בתשלום מזונות

החוק מגדיר מפורשות את חובתו של האב בתשלום מזונות לילדיו, והוא מחייב גם אבות שלא בחרו להביא את הילד לעולם ואף התנגדו לבואו. כך נוצר מצב שבו גבר נאלץ לשלם מזונות עבור ילד שבא לעולם כתוצאה מגניבת זרע, מהריון לא רצוי או כאשר הגבר אינו מעוניין כלל בקיומו של ההריון או המשכו.

גובה מזונות הילדים מושפע מהערכאה המשפטית

בית המשפט לענייני משפחה

ברירת המחדל לדיונים בנושאי מזונות ילדים היא בית המשפט לענייני משפחה. סכומי מזונות הילדים הממוצעים שנקבעים כיום בבתי המשפט למשפחה נעים בין 1,200 ₪ – 1,600 ₪ לילד אחד, אך היא מאפשרת הפחתה במזונות וחלוקה בין ההורים לאורך השנים לפי המדרגות הבאות:

בית המשפט לענייני משפחה פועל בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, המחלקת את מזונות הילדים ל- 3 מדרגות:

  • גילאי 0-6: תשלום מזונות ילדים מלא מצד האב.
  • גילאי 6-18: חלוקה במזונות הילדים בהתאם לזמני השהייה, לסוג המשמורת ולפערי ההשתכרות בין ההורים.
  • גילאי 18+: מזונות מופחתים לילדים המשרתים בשירות צבאי חובה או בשירות לאומי.

בית הדין הרבני

כאשר שני ההורים מסכימים על כך, תוכן אמין
נבו – מאגר הפסיקה, החקיקה והספרות המשפטית הגדול בישראל
בע"מ 17/7628

מעבר למקור
ניתן להעביר את הדיון בנושא מזונות הילדים לסמכותו של בית הדין הרבני. סכומי מזונות הילדים שנקבעים בביה"ד הרבני נעים סביב 1,200 ₪ – 1,350 ₪ לילד אחד לפני הפחתות וקיזוזי זמני שהיה. עם זאת, חשוב לזכור כי בית הדין הרבני מטיל את חובת תשלום המזונות אך ורק על האב, ושיעורם אחיד עד גיל 18. בסוף שנת 2022 הוגש ערעור על כך שעדיין מחכה להכרעת בית המשפט העליון בנושא.

גישור גירושין

אם ההורים בוחרים במסלול של גישור גירושין או מגיעים לבית המשפט עם הסכם גירושין המבוסס על הסכם ממון, ביכולתם להגדיר מזונות ילדים בהתאם להסכמות אליהם הגיעו, לרמת החיים המוסכמת עליהם או לכל החלטה משותפת שיקבלו, ושאינה תלויה במוסכמות המקובלות בערכאות המשפטיות או הרבניות.

כדאי לדעת
עד איזה גיל ישולמו מזונות ילדים? התשובה תלויה בערכאה בה בחרתם. בית הדין הרבני מחייב בתשלום מזונות בשיעור אחיד עד גיל 18, בית המשפט לענייני משפחה פוסק מזונות מופחתים (1/3 מהסכום) החל מגיל 18 ועד לסיום השירות הצבאי (גיל 21), ובגישור גירושין ההחלטה ניתנת לבחירתכם. 

הגשת תביעה למזונות ילדים

מי יכול להגיש תביעת מזונות?

תביעת מזונות היא תביעה שמוגשת על ידי הקטין כנגד בני משפחתו (בדרך כלל הוריו), באמצעות אפוטרופוס. כדאי לציין כי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תוכן אמין
נבו – מאגר הפסיקה, החקיקה והספרות המשפטית הגדול בישראל
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

מעבר למקור
אינו מגביל את הגשת תביעת המזונות להורים בלבד.

החוק מאפשר למשל לתבוע את הסבים אם ההורים אינם בחיים או נמצאים במצב שאינו מאפשר לספק את המזונות (לדוגמא במצב של קומה), ולא ניתן לתת מזונות מהעזבון, בתנאי שביכולתם הכלכלית של הסבים לעמוד בכך לאחר שסיפקו את צרכיהם וצרכי ילדיהם הקטינים אם ישנם.

כדאי לדעת
אחד התיקים שהגיע למשרד היה של משפחה מרובת ילדים שבו לאחר פטירת האם האב התנער מאחריותו לילדיו והם פוזרו במסגרות שונות. כאשר האחים הגדולים גדלו הם רצו לדאוג לאחים הקטנים ולאחד את המשפחה. לשם כך, הם פנו לעו"ד אטי אברהמי ארז, שבקשה עבורם אפוטרופוסות על אחיהם הקטנים וסייעה להם לתבוע מזונות ילדים מאביהם בשם אחיהם. (לכתבה בגלובס)

מה התהליך?

לפני שמגישים תביעת מזונות ילדים, יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך במשפחה. בקשה זו מעכבת את כל ההליכים, למעט תובענות דחופות למשך 60 ימים, עד שבני הזוג ייפגשו לפגישת מהות לצורך גישור גירושין, ללא תשלום. בתום 60 הימים או מועד מוארך כפי שסוכם בין הצדדים ובמידה שבני הזוג לא הגיעו לכדי פתרון בפגישה, ניתן להגיש תביעה לקביעת מזונות. 

מה עושים כשהורה אינו משלם את המזונות שנקבעו?

אם ההורה שחויב בתשלום מזונות ילדים אינו מעביר את התשלום, קיימות שתי דרכים עיקריות לאכוף את קבלתו: על ידי פנייה להוצאה לפועל או בקשת קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. מה ההבדלים ביניהן ומתי כדאי לבחור בכל דרך?

קצבת מזונות מביטוח לאומי

במידה והחייב אינו משלם את המזונות, ניתן לפנות לביטוח לאומי בבקשה לקבלת קצבת מזונות. הפניה לביטוח לאומי יכולה להתבצע עצמאית ואינה דורשת מעורבות של עו"ד, והיא אמנם מעבירה את האחריות לגביית החוב לביטוח לאומי. אבל החיסרון העיקרי שלה נמצא בגובה הקצבה שתתקבל: הביטוח הלאומי משלם את הנמוך מבין השניים – המזונות שנקבעו בפסק הדין או סכומי קצבת המזונות לפי הביטוח הלאומי.

ביטוח לאומי מאפשר למי שנפסקו לה סכומי מזונות גבוהים יותר לתבוע רק עבור ההפרשים באמצעות הוצאה לפועל. חשוב לזכור כי גביית המזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי, לא תמיד אפשרית שכן היא תלויה בהכנסות האשה.

גביית מזונות בהוצאה לפועל

לשכת ההוצאה לפועל מציעה שני מסלולים לגביית מזונות – מסלול רגיל ומסלול מזונות. מסלול מזונות הוא מסלול אוטומטי: לאחר פתיחת התיק הליכי העיקול מתבצעים ללא פעולות נוספות ממגיש הבקשה, והוא אינו מחייב מעורבות של עו"ד. בשני המסלולים קיימות סנקציות שמטרתן להביא לכדי תשלום המזונות – עיקולים כספיים, עיקולי נכסים ואף עיקולי מקרקעין, צו עיכוב יציאה מהארץ או צו מאסר וכן הלאה. ניתן לעבור בין המסלולים בכל זמן נתון.

כדאי לדעת
לא ניתן להגיש תביעה גם לביטוח לאומי וגם להוצאה לפועל. הגשה לשני המקומות בו זמנית תפסיק מיידית את מתן הקצבאות.

צרו קשר בטלפון
03-5669002 או בטופס:

אולי יעניין אותך לקרוא גם על:

הפחתת מזונות

הפחתת מזונות

בשלב כלשהו כל הגברים מבררים על הפחתת מזונות, וכל הנשים מתעניינות האם ניתן להגיש תביעת הגדלת מזונות, גם אם במועד שבו נקבעו המזונות שני הצדדים היו מרוצים. איך אפשר להפחית מזונות או להגדיל אותם ובאילו תנאים?

להמשך קריאה >>

מזונות ילדים

צרו קשר

צרו קשר בטלפון 03-5669002 או בטופס: